החלטה בתיק ב"ל 53083-01-

2.       הנתבע מתבקש להגיש, עד יום 11/3/13, הודעה שבה יבהיר אם נתן הנתבע לתובע זכות טיעון בטרם הגיע להחלטתו בענין שלילה רטרואקטיווית של הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה, ובטרם הגיע להחלטתו בענין אופן קיזוזו של ה"חוב" שהנתבע מייחס לתובע.

אם הנתבע יודיע שאכן כך - הוא מתבקש לכלול בהודעתו פירוט של האופן שבו ניתנה זכות הטיעון לתובע.

3.       אם יתברר שאין לנתבע טענה כי הוא נתן לתובע זכות טיעון, בטרם הגיע להחלטתו הן בענין עצם שלילת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה והן בענין אופן קיזוז ה"חוב", הרי שיתברר לכאורה כי הנתבע פעל בניגוד לעיקרי הצדק הטבעי ובניגוד להלכה הפסוקה.

4.       במקרה שיתברר כי הנתבע אינו טוען שהוא נתן לתובע זכות טיעון, אני מוצא לנכון להמליץ לצדדים להסכים לכך שיינתן פסק דין מוסכם שלפיו החלטותיו האמורות של הנתבע תבוטלנה, ובמקומן יגיע הנתבע להחלטות מחודשות, לאחר שיתן לתובע זכות לטעון את טענותיו, הן בקשר לעצם קיומו של ה"חוב" והן בקשר לאופן גבייתו.

5.       ההמלצה האמורה בסעיף 4 לעיל, מבוססת על חובתו של הנתבע לאפשר למבוטחים זכות לטעון את טענותיהם בטרם קבלת החלטות כגון ההחלטות שהתקבלו בעניינו של התובע.

בענין זה מופנית תשומת לבו של הנתבע להלכה הפסוקה.

בין השאר, מופנה הנתבע אל פסקי הדין הבאים: עב"ל 748/06 מסטר - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 24/6/08, שייקרא להלן: " ענין מסטר") וכן עב"ל 32046-09-10 בן משה - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 4/9/11 שייקרא להלן: " ענין בן משה").

כך למשל, בפסק הדין בענין מסטר נפסק, בין השאר, כך:

"מכאן נפנה לטענת המערער נגד החלטת המוסד בדבר שלילה רטרואקטיבית של זכאותו לגימלה וחיובו בהחזרת הסכומים ששולמו לו.

בענייננו, משהגיע המוסד למסקנה כי המערער קיבל גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין ... הפעיל סמכותו לפי סעיף 315 ל חוק הביטוח הלאומי ותבע מן המערער החזר הגמלאות ששולמו לו ביתר  ... זאת, מבלי שניתנה למערער הודעה מוקדמת על הכוונה להשית עליו חיוב זה. להיבטיה העקרוניים של סוגיה זו וליישומה במקרה שלפנינו, נדרש להלן. 

...

מטיעוני באת-כוח המוסד לפנינו הוברר, כי המוסד אינו נוהג לתת הודעה מוקדמת למבוטח על הכוונה להפעיל כלפיו את הסמכות לפי סעיף 315 לחוק, לרבות במקרים בהם החוב אותו נדרש המבוטח להחזיר נקבע רטרואקטיבית למן תחילת מועד תשלום הגמלה, שלדעת המוסד שולמה בטעות או שלא כדין. במצב דברים זה נשללת זכות הטיעון מן המבוטח לנסות ולשכנע את המוסד כי אינו חייב בתשלום שהושת עליו, כולו או מקצתו.

לשיטתה של באת-כוח המוסד, ניתנת למבוטח הזדמנות להשמיע גרסתו באופן ראשוני ואמיתי, בגביית הודעתו על ידי חוקר המוסד, ומכל מקום ניתן למבוטח יומו משהגיש תביעתו לבית הדין לעבודה. התנהלות מעין זו אין בידינו לקבל.

כבר נפסק כי הפעלת סמכותו של המוסד בתביעה להחזרת גמלאות ויישומה, נתונות לביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה. בית דין זה חזר ופסק כי המוסד לביטוח לאומי כפוף לכללי המשפט המינהלי ולכללי הצדק הטבעי, ומתוקפם חב הוא חובה מוגברת של אמון ושקיפות, תום לב והגינות בהחלטותיו ובהתנהלותו כלפי המבוטחים. זאת, מתוקף היותו רשות ציבורית המופקדת על ביצוע החוק שהוא סוציאלי מעצם מהותו.

כך דרך כלל, כך גם במקרה בו הגיע המוסד למסקנה לפיה קמה סמכותו לפי סעיף 315 לחוק לתביעה רטרואקטיבית מן המבוטח להחזרת הגמלאות ששולמו שלא כדין או בטעות ובמצב בו 'מבוטח שאינו מוסר למוסד את מלוא הפרטים הנוגעים לעניינו או שמוסר חלילה פרטים שאינם נכונים, עשוי להיחשף לדרישה להחזר הכספים מכח סעיף 315 לחוק'. במקרים כאלה מן הדין שהמוסד יקדים ויודיע למבוטח על כוונתו זו, וייתן למבוטח אפשרות להביא טענותיו טרם קבלת החלטה סופית בקביעת סכום החוב, ניכויו מגמלה קיימת, או חיוב החזר כספי של החוב כולו או בחלקו.

ודוק. יש להבחין בין מצב בו המבוטח יזם את התביעה לגמלה, לבין מצב בו המוסד הוא שנקט לראשונה בפעולת חיוב כלפי המבוטח. במקרה הראשון, משמיע המבוטח טיעוניו בעצם התביעה שהגיש לזכות שמקורה בחוק, ובשים לב לטיעונים אלה מתקבלת התביעה או נדחית.

שונים פני הדברים כאשר היוזמה להגשת התביעה הינה של המוסד, כגון תביעה שמקורה בבדיקה וחקירה שכתוצאה ממנה נדרש המבוטח להחזיר גמלאות ששולמו לו בטעות או שלא כדין. במקרה כזה פועל המוסד לפי נתונים שהובאו לפניו בדו"ח חוקר או ממקורות אחרים. בעוד אשר המבוטח מצידו אינו יודע כלל במעמד מסירת ההודעה לחוקר, או בכל שלב אחר, על האפשרות או הכוונה לחייבו בהשבה רטרואקטיבית של כספים שקיבל מן המוסד.